על הורים-מורים לחיים-מציאות במהלך טיפול בילדים

הנה לכם כמה תובנות מתוך ניסיוני רב השנים כפסיכותרפיסט ובמהלך טיפול בילדים ובהוריהם …

מורה לחיים,מושג שהפך להיות שגור לאחרונה באמצעות מסע פרסום של משרד החינוך.מי שצופה בסרטי טבע בטח שם לב כיצד גוזלי האמא פינגווין הולכים אחריה,מחקים את הליכתה ואת שפת הגוף שלה בצורה מרשימה ביותר.ישנם בעלי חיים כמו נמרים המספקים לגורים תקופת חניכה של למעלה משנה.אחר ההזדווגות נפרד הזכר מהנקבה וזו תגדל את הצאצאים לבדה.בתקופה זו תקפיד הנקבה להעביר את הגורים ממקום מסתור אחד למשנהו כדי להגן עליהם מטורפים אחרים.לאחר תקופת ההנקה שנמשכת כ-3 חודשים יתלוו הגורים לאם כאשר תצא לצייד.שיטת הצייד ושכלול יכולות הנמר לצוד מושגות על ידי לימוד ותפקידה של האם להכשיר את צאצאיה למשימה זו.בתחילה צופים הנמרים הצעירים באימם,בהמשך מקבלים ממנה חייה שפצעה עבורם ותפקידם מסתפק בהריגתה ולבסוף מורשים הנמרים הצעירים לרדוף בעצמם אחרי טרף קטן ולא מסוכן ורק אחרי שהתמודדו בהצלחה והם כבר גדולים דיים הנמרים נעזבים על ידי אימם לקראת דרכם החדשה…

תובנות טיפול בילדים באמצעות פסיכותרפיסט

באופן מקביל במשפחת בני האדם ההורים וברוב החברות בעולם בתקופה הראשונה בעיקר האם משמשים מורים לחיים של ילדיהם.הילד הרך נמצא בסביבה הפיזית והרגשית של הוריו,צופה בהם,חווה את מה שהם מרגישים באמצעות קול,מגע והתנהגות ומתחיל לבנות לעצמו דפוסי התנהגות ועולם פנימי של רגשות,חוויות וזכרונות.

גורם נוסף משמעותי ביותר בעיצוב אישיותו של התינוק הינו הגורם הגנטי.לעיתים אנו פוגשים אדם ונוכחים לראות דמיון במראה,הליכה ואפילו בשפת גוף.תינוק נולד עם מטען גנטי מסוים וחוקרים של התחום מגלים תחומים חדשים המושפעים גנטית.לעיתים מדובר בהשפעה חזקה ומובהקת ולעיתים באופן קל יותר.

הסביבה כגורם משפיע על התפתחות האישיות הינה מורה דרך נוסף לחיים.אנו גדלים בסביבה מסוימת,חשופים למסרים מקבוצת השווים,מהתקשורת ,ממנהיגים פוליטים,דמויות נערצות ועוד…..

ילד הגדל בבית עם הורים המספקים את צרכיו באופן מתאים.זוכה ליחס חם ואוהב,מרגיש מובן,בטוח ומוכל אמור להתפתח למבוגר המסוגל להתמודד עם משימות החיים בהצלחה.ליצור קשרים בריאים,לבחור לעצמו כיוון תעסוקתי, לממש את יכולותיו ולהרגיש משמעותי לעצמו לסובבים אותו.

לעניות דעתי לאחר שפגשתי בכ-100 ילדים במהלך טיפול בילדים בחדר הטיפולים אני מתרשם כי המפגש המשולש בין הורה ילד ומציאות חיים הינו פעמים רבות אחת הסיבות המרכזיות לקלקול בתהליך ההתפתחותי. קלקול שפעמים רבות הביטוי שלו הינו: חוויות מתסכלות,מאכזבות,מפחידות ואף פוגעות אשר מצריכות טיפול רגשי לילדים.

באופן הכי טבעי כמו בטבע ככל שהילד גדל,מפתח יכולת תנועה,תקשורת והתמצאות הוא פונה לסביבתו הקרובה ומתחיל לחקור אותה,הסקרנות הטבעית שבזכותה אנו זוכים להנות מהמצאות גדולות וחשובות מובילה אותו באופן טבעי להתנסויות חדשות,חוויות מאתגרות והתמודדות יומיומית עם מציאות דינמית.בתנאים מסויימים מציאות החיים מהווה מורה לחיים משמעותית ואפקטיבית לא פחות מההורה.הילד נתקל  בקשיים, מתנסה במציאת פתרונות למצבים חדשים,מתכנן אסטרטגיות להשגת מטרות ובעיקר צובר ניסיון בהתמודדות עם אתגרים חדשים.אני סבור שבחלק גדול מאד ממצבי החיים בהם נמצא הילד תפקידו של ההורה הינו בעיקר- להיות שם-במשמעות העמוקה והמלאה של המילה.ההורה כמובן יבחן את המציאות,יעריך את התנאים ויאפשר לילד להיפגש,להתמודד להצליח ואף להיכשל.במפגשים המשולשים הללו בין הילד לבין שני הגורמים המשמעותיים -שני המורים לחיים-להתפתחותו של הילד מתרחשות לעיתים השגיאות היומיומית,לעיתים פשוטות ביותר אבל באותו זמן משמעותיות להתפתחותו התקינה של הילד או לחילופין גורמות לצבירת חוויות של,חוסר אמון בעצמו,חוסר ביטחון ובמקרים קשים לעיכובים או מעצורים התפתחותיים.

כמובן שהמציאות צבועה בצבעים רבים ושונים.לעיתים מדובר בקשיים של ילדים שהינם על רקע ליקויים מולדים מסוג כזה או אחר.לעיתים מדובר בסיבות רפואיות או פיזיולוגיות מיוחדות או באירועים שאינם ניתנים לחיזוי ובטח אינם ניתנים לשליטה.

אני חושב שתפקידי במהלך טיפול פסיכותרפי בנוי ממרכיבים שונים.

היכולת ליצור קשר בגובה העיניים במהלך טיפול בילדים.

לדעת לשאול את השאלות המתאימות.

להבין את המציאות כפי שהיא משתקפת דרך עיני הילד.

ליצור עבור הילד תנאים מתאימים שיאפשרו לו להתחבר לעצמו באופן אותנטי ולבטא את הרגשות,מחשבות ורצונות שלו.

להוות גורם מחבר,מקשר ומדריך עבור ההורים.

התקשורת עם ילדים מתבצעת בצורה וורבלית אך גם באמצעות,משחק ויצירה.

מניסיוני נוכחתי לדעת שכאשר ילד מרגיש בטוח,מובן ומוכל במהלך טיפול בילדים הוא נותן אמון במטפל,מוריד חלק מההגנות שלו ומתחיל בתהליך שבמקרים רבים מוביל אותו למקום טוב יותר.

נכתב ע"י נחל איתיאל google+